פידג'ין היא לשון מעורבת, שמשמשת את הדובר כשפה שנייה וכשפת מגע במציאות רב-לשונית, שבה הדובר זקוק לצופן לשוני מצומצם שיאפשר לו תקשורת עם דובר שפה אחרת (Wardaugh 1986). הפידג'ין מדוברת בדרך כלל בפי מיעוטים לאומיים ועמים קולוניאליים או בפי דוברים משני עברי הגבול באזורי גבול משותף לעמים דוברי שפות שונות. ניתן לפגוש בה בארצות קולוניאליות לשעבר כגון האנגלית המדוברת בניגריה, ובארצות שבהן ההבדלים בין הניבים של שפת המדינה גדולים מאוד בגלל הריחוק הגאוגרפי בין אזורים שונים, דוגמת האנגלית המשמשת כשפת מגע בין סינים דוברי ניבים שונים של השפה הסינית (וע"ע דיגלוסיה). הפידג'ין היא מונח מתחום הסוציולינגוויסטיקה (ע"ע).
מן הפיד'גין התפתח הקריאול (ע"ע). עד לשנות השלושים של המאה ה-20 נחשבה הפידג'ין למעין שפה מנוונת הסוטה מהנורמות המקובלות של השפה. אולם משנות השלושים זכו שפות הפידג'ין לתשומת לב מיוחדת כשפות בעלות היסטוריה וחוקים משלהן, וכשפות הראויות למחקר ככל שפה טבעית אחרת.
לשפת הפידג'ין מאפיינים ייחודים בתחום אוצר המילים, הדקדוק, הפונולוגיה והתחביר: אוצר המילים מצומצם, הדקדוק מפושט, בעיקר שימוש מועט בצורנים, וקיימות שונות פונולוגית בולטת ושונות תחבירית.
מחבר הערך: ד"ר צבי שראל
מקורות: Holmes, 2001; Ravid, 1995; Trudgill, 1983
ד"ר צבי שראל
ד"ר יצחק שלזינגר
פרופ' מאיה פרוכטמן
ד"ר אסיה שרון
ד"ר חיה פישרמן
עורכת: ד"ר אסיה שרון
עורכת משנה: ד"ר חיה פישרמן
הערכים המתפרסמים בלקסיקון עברו שיפוט עמיתים (peer review)
לקסיקון שראל למונחי טקסט, עריכה, שיח וסגנון הוא לקסיקון מקוון, חופשי לשימוש חוקרים, סטודנטים וכלל הציבור, ללא תשלום וללא צורך בהרשמה, בהזדהות ובסיסמה. הערכים עוברים שיפוט עמיתים קפדני, ומועברים לאחר תיקונים ואישור העמית לעריכת לשון, הכוללת בין השאר בדיקת מבנה הערך והתאמתו לדרישות הלקסיקון.
עשרות מערכי הלקסיקון כבר פתוחים לשימוש, ועם הזמן יועלו שאר הערכים. חוקרים המעוניינים לסייע ברעיונות לתיקון, בהוספת תכנים, בעדכון ערכים וכן בכתיבת מונחים חדשים, יוכלו ליצור קשר עם ההוצאה לאור במייל או בטלפון (את הפרטים אפשר לראות בסוף הקדמה זו ובלקסיקון), ונקבל בשמחה כל פנייה. ערכים חדשים ייבחנו במערכת, ואם יימצא שהם מתאימים ללקסיקון הם יועברו לשיפוט. רשימת המונחים שנמצאים כבר על שולחן המערכת ומתעתדים לעלות ללקסיקון, מופיעה בסוף הקדמה זו.
חסרונו של לקסיקון מקצועי עברי מעודכן בתחומי השיח, הטקסט, הסגנון והעריכה מורגש זה כבר לנוכח התפתחויות בחקר השיח ובחקר הסגנון (שלזינגר, פרוכטמן ושראל, 2008) והתפתחות חקר העריכה (שרון, תשס"ח–תשס"ט; Bisaillon, 2007). ספרות המחקר הבלשנית הועשרה בשני מילונים עבריים הכוללים מונחים בחקר השיח ובחקר הסגנון – האחד של כהן, ינאי וניר (תשמ"ו): מילון מונחים עברי–אנגלי בבלשנות שימושית; והאחר – של שורצולד-רודריג וסוקולוף (תשנ"ב): מילון למונחי בלשנות ודקדוק. ואולם הללו חוברו לפני שלושה עשורים ומעלה, ומאז ראו אור התפתח חקר הבלשנות ובייחוד בלשנות הטקסט, ונטבעו מונחים חדשים שהיה צורך לרשום וללקט לתוך מילון חדש (שלזינגר, פרוכטמן ושראל, 2008).
תחום העריכה לא נכלל במילוני הבלשנות הללו, וגם לא במילונים אחרים למונחי מחקר. כמה סיבות להכללת תחום זה בלקסיקון הנוכחי. ראשית, הטקסט, השיח והסגנון הם עיקר עניינו של תחום העריכה. שנית, תחום זה משופע במונחים בעלי משמעויות עמומות ומשמעויות כפולות למונחים דומים, והלקסיקון יאפשר את הבהרתם. שלישית, תחום העריכה הוא שדה חדש של מחקר, והתכנים וההפניות הביבליוגרפיות בלקסיקון עשויים לעורר ולעודד חוקרים להעמיק בו ולקדם אותו.
תפקידו הראשון של הלקסיקון הוא להציג הגדרה קצרה ובהירה עבור המשתמשים הפסיביים, שיוכלו להסתייע בלקסיקון ברצותם להבין את המונחים כאשר הם נתקלים בהם. תפקיד נוסף הוא לחזק את ביטחונם של אלה שהמונחים מוכרים להם, אך בדיקה ובירור נוסף של משמעותם נחוץ להם לצורך שימוש פעיל במונחים. הלקסיקון, בניגוד למילון שיריעת הערכים שבו קצרה, מאפשר להביא תוכני רקע והסבר למעוניינים להבין מעט יותר את הנושא. תפקיד אחרון וחשוב של הלקסיקון הוא היכרות ראשונית עם הידוע בספרות המדעית ומתן כיוונים להמשיך בלמידה עצמית.
בהתאם לתפקידיו של הלקסיקון הוחלט ליצור אחידות מבנית, ככל שהתכנים מאפשרים. הוחלט לבנות את הערכים מן ההגדרה העניינית והממוקדת אל מעגל רחב יותר של רקע והסבר, משם לעבור לתכנים הנוגעים למחקר ולבסוף להגיע למעגל ההיקפי של נושאים חיצוניים להבהרת המונח. מבנה ערך בלקסיקון זה מסודר אפוא כך: (1) הגדרה, רצוי במבנה משפט שמני של א' = ב'; (2) הרחבה (מתן רקע, הסבר, פירוט, דוגמה); (3) מחקרים בנושא; (4) תוספות בהיקף הרחב, כגון מידע על מי שטבע את המונח.
בגוף הטקסט אפשר למצוא שתי צורות רישום הפניות, לפי העדפת מחבר הערך. בחלק מן הערכים מופיעות ההפניות בגוף הטקסט ובסוגריים, כמקובל בסגנון APA; ואילו בערכים אחרים המקורות מרוכזים בתחתית הערך, על מנת שלא לפגוע ברצף קריאת הערך. עם זאת הוחלט כי בערכים חדשים שייכתבו מכאן ואילך, יצוינו ההפניות בגוף הערך ובסוגריים על מנת לאפשר לקוראים לדעת על איזה מקור מתבסס כל תוכן המופיע בערך, ומכאן גם לדעת אילו תכנים הוסיף המחבר משלו.
במקרים שהחליט המחבר להוסיף מקורות להרחבה, הם מובאים בסיום. בתחתית כל דף יש שני קישורים לפריטים הביבליוגרפיים המלאים: האחד לרשימה הכוללת של כל המקורות בעברית המופיעים בלקסיקון, והאחר לרשימת כל המקורות בלועזית. הרשימות הביבליוגרפיות נערכו לפי סגנון APA (American Psychological Association), המקובל במדעי החברה, בשינויים קלים.
אברהם אבן-שושן (1977) כותב בהקדמה ל"המלון החדש" כי "עד שהגיע המחבר לסיומו של הכרך האחרון בדפוס, כבר נצטבר באמתחתו אוצר רב ומגוון של מונחים ותצורות-לשון חדשים שלא הוכנסו למילון" (עמ' ז'). הדבר הוביל להוצאת כרך מילואים, שלא הצליח למנוע את הצורך בהוצאה מחודשת של המילון כולו מקץ שנים אחדות. טכנולוגיית המחשב פטרה את כותבי המילונים, הלקסיקונים והאנציקלופדיות מ"עונש" זה.
רוברט ליו וגיל מוריס דה סכרייוור (Lew & de Schryver, 2014) מבחינים בין מילונים אלקטרוניים, מילונים דיגיטליים ומילונים מקוונים. למילונים אלקטרוניים יש גם חומרה, כלומר אפשר לאחוז במילון, לארוז אותו וכן הלאה; מילון דיגיטלי מופיע כתוכנה בלבד, ומכאן שאפשר לעבוד עם המילון לאחר שהותקן במחשב, ללא כל צורך בחיבור לאינטרנט; ואילו מילון מקוון הוא מילון באינטרנט. בקבוצה שלישית זו הם כוללים את המילונים הניתנים להורדה ולהתקנה במכשירים הניידים. לפי הבחנה זו, לקסיקון שראל הוא לקסיקון מקוון. בהיותו לקסיקון מקוון נפתחים אופני שימוש חדשים.
הערכים בלקסיקון שׂראל ניתנים לעדכון גם לאחר שפורסמו באתר, וכן אפשר להוסיף ערכים במספר בלתי מוגבל. הלקסיקון מרושת בקישורים פנימיים מערך לערך, ומכל ערך לרשימות הביבליוגרפיות. כמו כן יש קישורים חיצוניים מהרשימות הביבליוגרפיות למאמרים באינטרנט, הפתוחים לגישה חופשית. במקרים שנדרשת הפניה לערכים שנכתבו אך עדיין לא הועלו לאתר, נרשם בסוגריים ע"ע ושם הערך, למשל (ע"ע משלב). כשיועלה הערך משלב, ייעשה קישור מן המילה "משלב" אל הערך משלב, ללא ציון ע"ע.
חיפוש הערכים נעשה על ידי הקלדת המונח המבוקש במלבן החיפוש למעלה מימין, מה שמייתר את הצורך בסידור אלפביתי, ונמנע הצורך בחיפוש מייגע. לכל ערך נוספו תוויות (מילות מפתח) המקלות על החיפוש. כלל התוויות המופיעות בצד ימין של המסך מסודרות לפי שכיחות, כשהתווית השכיחה ביותר מופיעה ראשונה ובגופן גדול. כדי להקל את קריאת הערכים על מסכי המחשב והמכשירים הניידים מוגשים הערכים בפסקאות קצרות מהמקובל בספר מודפס. הלקסיקון המקוון מאפשר למנהלי האתר מעקב אחר מצב הכניסות לאתר, ומספק נתונים וניתוחים סטטיסטיים על הכניסות לערכים השונים. נתונים אלו עשויים לסייע בהמשך פיתוח הלקסיקון.
הלקסיקון נקרא על שם ד"ר צבי שׂראל, ממניחי יסודות הבלשנות המודרנית בעברית ומייסד כתב העת "חלקת לשון". שׂראל יזם את בניית הלקסיקון, וכיוון מלכתחילה להוציאו בפלטפורמה דיגיטלית, מה שהסתייע בסופו של דבר. הוא כתב מאה ערכים. חברו אליו בדרכו ד"ר יצחק שלזינגר ופרופ' מאיה פרוכטמן הן בכתיבת ערכים והן בהצגת הלקסיקון בכנסים בינלאומיים. לאחר מכן הוזמנה להשתתף במיזם כותבת שורות אלו, ומאוחר יותר הצטרפה אלינו ד"ר חיה פישרמן כעורכת משנה, שתרומתה רבה ביותר בעריכת הערכים ובהעלאתם לרשת. בתחתית כל ערך כתוב שמו של מחבר הערך. רשימת מחברי הערכים נמצאת בכל דף בצד ימין, מסודרת לפי מספר הערכים שתרמו המחברים ללקסיקון בסדר יורד, ועל כן ד"ר צבי שראל, שכתב את מספר הערכים הרב ביותר, הוא הראשון ברשימה.
תודתי נתונה מעומק לבי לחברים הנכבדים מאיה פרוכטמן ויצחק שלזינגר על שיתוף הפעולה, לחיה פישרמן על התגייסותה למאמץ המשותף ולמירי מעוז, רונית הורביץ ועתליה רוזנברג מהוצאת אסיף, על הנכונות לסייע לקידום האתר.
תקוותנו שהלקסיקון המקוון, "לקסיקון שראל למונחי טקסט, עריכה, שיח וסגנון", יביא תועלת למחקר ולציבור המתעניינים, ויגשים במלואו את חלומו של ד"ר צבי שראל.
אסיה שרון
מקורות
אבן-שושן, א' (תש"ל). המילון החדש. ירושלים: קרית ספר.
כהן, א', ינאי, י' וניר, ר' (תשמ"ו). מילון מונחים בבלשנות שימושית: עברי–אנגלי. ירושלים: אקדמון.
פרוכטמן, מ', שלזינגר, י' ושראל, צ' (2008, יוני). מתווה לחיבור מילון מונחים בבלשנות. הרצאה בכנס ה-26 של איגוד הפרופסורים לעברית (National Association of Professors of Hebrew, NAPH), מונטריאול, קנדה.
שורצולד-רודריג, א' וסוקולוף, מ' (תשנ"ב). מילון למונחי בלשנות ודקדוק. אבן יהודה: רכס.
שרון, א' וצבר בן יהושע, נ' (2009). "ליצור את החיבור הראוי בין יצירה, יוצר, לשון תקינה וקורא": מטרות של עורכים לשוניים – צרכים וסתירות. העברית ואחיותיה, ח–ט, עמ' 118–93.
Bisaillon, J. (2007). Professional editing strategies used by six editors. Written Communication, 24(4), 295-322.
Lew, R., & De Schryver, G.-M. (2014). Dictionary users in the digital revolution. International Journal of Lexicography, 27(4), 341–359. doi:10.1093/ijl/ecu011
אידיולקט | Idiolect
אידיולקט הוא אופני הבעה לשונית אישית השמורה לפרט, מעין "דיאלקט אישי" האמור לייחד אותו מאחרים לפי גיל ומגדר, רמת השכלה ועוד. גם בתוך קהילת לשון המתאפיינת בסוציולקט מיוחד יש לכל פרט סגנון אישי, הבא לידי ביטוי בבחירה שונה של אופני ההיגוי,
אירוניה | Irony
האירוניה הלשונית היא כלי לשוני טקסטואלי שמטרתו להעביר לנמען מסר שאינו מפורש, תוך כדי יצירת אפקט רטורי. מקורה של המילה ביוונית (eironeia), ופירושה בתפיסה הקלסית הוא להעמיד פנים או לעטות מעטה, ואפילו להתחפש: הדובר האירוני אומר דבר-מה, אך מתכוון להיפוך
אתנו-מתודולוגיה | Ethnomethodology
שיטת מחקר הרווחת במחקרים של ניתוח השיחה. לפי האתנו-מתודולוגיה, לשפה הדבורה אנו חשופים מיד עם היוולדנו, והיא הבסיס לכל תקשורת אנושית. לפיכך השיח הדבור נותר הפרוטו-טיפוס של השימוש הלשוני. הגישה האתנו-מתודולוגית גורסת שהמחקר צריך להתבסס על נתונים הנאספים מתוך היקרויות
בדיחה | Joke
הבדיחה היא טקסט סיפורי קצר שיסודו בסיפור העממי (כהן, 2004) ומטרתו לבדח ולגרום צחוק (Caiaro, 1992), לכן היא קשורה להומור (ע"ע הומור), לאירוניה (ע"ע אירוניה) ולנונסנס (ע"ע נונסנס). הבדיחה היא סוגה עתיקה מאוד. הבדיחה נקראת גם הלצה או ויץ (יידיש).
בלוג | Blog
הבלוג הוא סוגת שיח מקוון, בדרך כלל אישי. נוהגים לראות את הבלוגים כסוג חדש של טקסט בעל אפיונים סגנוניים ולשוניים ייחודיים. הבלוג נחשב כ"מקרה מבחן" בתרבות האינטרנט, שבו משולבים ממדי המולטימדיה (צליל, תמונה), ההיפרטקסט וקוד ייחודי של כתיבה אישית הבולטת
בלשנות הטקסט | Text Linguistics
בלשנות הטקסט היא אחד משלושת הענפים העיקריים שהסתעפו מחקר השיח (ע"ע) והתגבשו בשנות ה-80 של המאה שעברה. מכונה גם "דקדוק הטקסט" (text grammar) או "תחביר הטקסט". אף כי בלשנות הטקסט הייתה המסד שממנו צמח חקר השיח או דקדוק השיח ((discourse
הרשימות שלמטה כוללות את המקורות שאליהם מפנים כל הערכים של לקסיקון שראל.
אבינאון א' (2000). מוטו. מילה במילה: אוצר המילים הנרדפות ניגודים ושדות סמנטיים. תל אביב: איתאב.
אבן, י' (תשל"ח). מילון מונחי הסיפורת. ירושלים: אקדמון.
אבן-זהר, א' (1970). לבירור מהותה ותפקודה של לשון הספרות היפה בדיגלוסיה. הספרות, 2(2), 286–302.
אבן-זהר, א' (1974). היחסים בין מערכות ראשוניות ומשניות ברב-מערכת של הספרות. הספרות, 17, 45–49.
אבן-זהר, א' (1977). מעמדה של הספרות המתורגמת בתוך הרב-מערכת של הספרות. הספרות, 25, 40-44.
אבן-שושן, א' (2003). מוטו. משה אזר (עורך), מילון אבן שושן. תל אביב: המילון החדש.
אבנר, א' (תשנ"ז). "איך אומרים זאת בעברית?" הרהורים וערעורים על "מילות האקדמיה". בתוך מ' בר-אשר (עורך), פרקים בעברית לתקופותיה: אסופת זיכרון לשושנה בהט (עמ' 223–230). ירושלים: האקדמיה ללשון העברית.
אבן, י' (תשל"ח). מילון מונחי הסיפורת. ירושלים: אקדמון.
אבן-זהר, א' (1970). לבירור מהותה ותפקודה של לשון הספרות היפה בדיגלוסיה. הספרות, 2(2), 286–302.
אבן-זהר, א' (1974). היחסים בין מערכות ראשוניות ומשניות ברב-מערכת של הספרות. הספרות, 17, 45–49.
אבן-זהר, א' (1977). מעמדה של הספרות המתורגמת בתוך הרב-מערכת של הספרות. הספרות, 25, 40-44.
אבן-שושן, א' (2003). מוטו. משה אזר (עורך), מילון אבן שושן. תל אביב: המילון החדש.
אבנר, א' (תשנ"ז). "איך אומרים זאת בעברית?" הרהורים וערעורים על "מילות האקדמיה". בתוך מ' בר-אשר (עורך), פרקים בעברית לתקופותיה: אסופת זיכרון לשושנה בהט (עמ' 223–230). ירושלים: האקדמיה ללשון העברית.
אבן-שושן, א' (תש"ל). המילון החדש. ירושלים: קרית ספר.
אדר, ל', בלום-קולקה, ש' וניר, ר' (עורכים) (1987). איתור קשיים בהבנת הנקרא. ירושלים: המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים.
אוכמני, ע' (1978). מוטו. תכנים וצורות: לקסיקון מונחים ספרותיים (כרך ב'). תל אביב: ספרית פועלים.
אוכמני, ע' (1978). מוטו. תכנים וצורות: לקסיקון מונחים ספרותיים (כרך ב'). תל אביב: ספרית פועלים.
אולשטיין, ע' וכהן, א' (תש"ס). קישוריות בטקסט לימודי. בתוך א' (רודריג) שורצולד, ש' בלום-קולקה וע' אולשטיין (עורכות), ספר רפאל ניר: מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת לשון (עמ' 35–43). ירושלים: כרמל.
אוסטרובסקי, ר' (תשנ"ו). המראות והלשון: העגה כבבואה לאתוס הישראלי. חלקת לשון, 21, 51–68.
אופק, א' (1983). ראשיתו של ההומור בספרות הילדים שלנו. עיונים בספרות ילדים, 2, 40–45.
אורבך, א' (תשכ"א). מימזיס: התגלמות המציאות בספרות המערב (תרגום ב' קרוא). ירושלים: מוסד ביאליק.
אורנן, ע' (תשנ"ו). מילון המילים האובדות. ירושלים: מאגנס.
אלדר, א' (תש"ע). תכנון לשון בישראל. ירושלים: האקדמיה ללשון העברית.
אלון, ע' (1988). המילה דווקא בלשון הכתובה: עיון סינטאגמאטי ופאראדיגמאטי. בתוך החוג הישראלי של החברה האירופית לבלשנות – דברי המפגש השנתי החמישי (עמ' 5–9), ירושלים.
אלכסנדר, ג' (תשס"ד). היפרטקסט – טכנולוגיה חדשה או אוריינות אחרת? סקריפט, 7–8, 19–38.
אלמגור, ר' (תשל"א). השעבוד התחבירי כמודד קריאות. בלשנות עברית חפ"שית, 3.
אפרתי, נ' (תשס"ד). מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב–תרפ"ב. ירושלים: האקדמיה ללשון העברית.
אראל, א' (תשמ"א). הקבלות בין העברית והנורבגית בקונפליקט מסביב לנורמטיביות ולסטאטוס בחינוך. בתוך ל' דייויס, א' וינברג וא' סולומוניק (עורכים), עיונים בבלשנות ובסמיוטיקה: קובץ מאמרים לזכרו של מרדכי בן-אשר ז"ל (עמ' 20–22). משרד החינוך והתרבות, המחלקה לחינוך מבוגרים ואוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח.
באומן, נ' ואיגר, ע' (2007). הערכת איכות הדיון בקבוצות דיון לימודיות. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
בהט, ש' (תשס"ה). בלשנות שימושית לאן? בעקבות כנס איל"ה 2002. הד האולפן החדש, 86.
בונה, א' (2010). צחוק, צחוק, אבל…: אירוניה והומור ביצירתו של אפרים סידון למבוגרים ולילדים – עיון סגנוני. עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך למדעי הרוח. תל אביב: מכללת לוינסקי לחינוך.
בונה, א' (2011). שימוש באלוזיות ובצירופים כבולים ושבירתם ביצירותיו של אפרים סידון. ספרות ילדים ונוער, 132, 31–42.
בוניאל-נסים, מ' (2010). הערך התרפויטי של כתיבה בבלוג על-ידי מתבגרים הסובלים מקשיים רגשיים-חברתיים. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. אוניברסיטת חיפה, הפקולטה לחינוך, החוג לייעוץ והתפתחות האדם.
בונה, א' (2011). שימוש באלוזיות ובצירופים כבולים ושבירתם ביצירותיו של אפרים סידון. ספרות ילדים ונוער, 132, 31–42.
בוניאל-נסים, מ' (2010). הערך התרפויטי של כתיבה בבלוג על-ידי מתבגרים הסובלים מקשיים רגשיים-חברתיים. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. אוניברסיטת חיפה, הפקולטה לחינוך, החוג לייעוץ והתפתחות האדם.
בורוכובסקי בר-אבא, א' (תש"ע). העברית המדוברת – פרקים במחקרה, בתחבירה ובדרכי הבעתה. ירושלים: מוסד ביאליק.
בורשטיין, ר' (תשס"ג), סוגיות בהוראת תחביר. איגרת מידע, נ, 53–66.
בישקו, א' (תשנ"ז). אמצעים לשוניים-טקסטואליים בעיצוב הסיפור הקצר (פרק ג: הלכידות). עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך למדעי הרוח. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
בלאו, י' (תשל"ד). תורת ההגה והצורות. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
בלגור, ר' (תשכ"ח). רשימת מלות-יסוד לבית-הספר. תל אביב: אוצר המורה.
בלום, ש' (תשל"ו). מבעיות התרגום הספרותי לעברית. בתוך ר' ניר וב"צ פישלר (עורכים), כלשון עמו: אסופת מאמרים בבלשנות שימושית (עמ' 9–22). ירושלים: המועצה להנחלת הלשון.
בלום-קולקה, ש' (1979). כמה הערות על הדרישות מדקדוק פדגוגי: מנחה לקודש (עמ' 32–36). ירושלים: המועצה להנחלת הלשון.
בלום-קולקה, ש' (תש"ס). שיח הגמוני, חתרני, או פוליסמי? חדשות והיסטוריה: מקרה דיר-יאסין. בתוך א' (רודריג) שורצולד, ש' בלום-קולקה וע' אולשטיין (עורכות), ספר רפאל ניר: מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת לשון (עמ' 199–222). ירושלים: כרמל.
בלום-קולקה, ש' (תשס"ב). סוגות של שיח אורייני דבור: היבטים התפתחותיים ובין-תרבותיים. סקריפט, 3–4, 9–24.
בלום-קולקה, ש' וניר, ר' (1981). מבנה המבע של ידיעה בעיתון יומי: ניתוח השיח. הספרות, 30–31, 58–69.
בן-אבו, י' (תשמ"ד). סיפורי-עם הומוריסטיים ממארוקו בספרדית-יהודית מערבית: ניתוח בלשני. מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, ה–ו, 123–150.
בן-חיים, ז' (תשנ"ב). במלחמתה של לשון. ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, המכון לטיפוח העברית.
בן-שחר, ר' (2007). "רהיטים מסין ומפלסטיק": סטייה מכללי ההצטרפות הסמנטית וחריגה מהרלוונטיות בפרוזה של דליה רביקוביץ ואורלי קסטל-בלום. בתוך העברית שפה חיה, כנס אורנים: תקצירי הרצאות (עמ' 14).
בר-אל, ע' (2012). לא רק חכמי חלם. בתוך א' זיו וא' סובר (עורכים), חשיבותה של אי-רצינות: קובץ מאמרים רב-תחומי בחקר ההומור. ירושלים: כרמל.
ברגסון, א' (תשכ"ב). הצחוק. ירושלים: ראובן מס.
ברגר, ר' (2008). להתקרב לפינות הנסתרות בנפשנו. הד החינוך, פ"ב(6), 13.
ברוך, מ' ופרוכטמן, מ' (תשמ"ט). השפה העברית שלנו. תל אביב: יסוד.
ברוך, מ' ופרוכטמן, מ' (1982). לכל שיר יש שם: עיוני ספרות ולשון בשירת הילדים (הפרק: אותי זה מצחיק! ' עמ' 102–113). תל אביב: פפירוס.
ברוש, ש' (עורכת) (1993). אוריינות חדשה: לקט מאמרים. תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
ברוש-ויץ, ש' (תשס"ז). מצב האוריינות בישראל: על בסיס מחקר לאונסק"ו. תל אביב: רמות.
בריג, י' (תשנ"ב). הערכה משווה של משתני לשון והבעה בכתיבה העיונית של תלמידי בתי הספר העל- יסודיים עיוניים וטכנולוגיים. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. האוניברסיטה העברית בירושלים.
ברמן, ר' (תשל"ח). בעיות בניסוח כללים בדקדוק פדגוגי. הד האולפן, כ"ג, 7–3.
גבעון, י' (תשנ"ה). רשת האוריינויות: האוריינות מרובת הפנים. חלקת לשון, 19–20, 6–23.
גוטרמן, ת' (תשס"ד). נתניה בת 75 – למידה שיתופית מתוקשבת. http://www.education.gov.il/merkaz/download/natanya-75.doc
גולדברג, ל' (תשס"ו). יומני לאה גולדברג (רחל אהרוני ואריה אהרוני עורכים). תל אביב: ספרית פועלים.
גיורא, ר' (1998). תפקיד ההקשר בתהליכי ההבנה – הדוגמה של האירוניה. חלקת לשון, 26, 8–13.
גילולה, ד' (תשמ"ו). הלצות על יהודים בספרות הרומית. מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, ט', 7–37.
גיורא, ר' (1998). תפקיד ההקשר בתהליכי ההבנה – הדוגמה של האירוניה. חלקת לשון, 26, 8–13.
גילולה, ד' (תשמ"ו). הלצות על יהודים בספרות הרומית. מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, ט', 7–37.
גילת, י' (2011). התמודדות צעירים בישראל עם מצבי לחץ ומצוקה. בתוך ח' עזר, י' גילת ור' שגיא (עורכים), אסופת מחקרים בחינוך ובחברה. תל אביב: מכון מופ"ת.
גרודזינסקי, י' (תשנ"ג). פסיכולוגיה ושפה. תל אביב: מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד.
גרוסמן, ד' (1987). הזמן הצהוב. תל אביב: ספרי סימן קריאה.
גריפל, א' וגונן, ר' (1991). ההומור ותפקידיו בשירי ילדים. מגמות, ל"ג (3-4), 359–370.
דילמון, ר' (תשע"א). סוגים של שיח מדובר והסוגות המתאימות להם. חלקת לשון, 42, 72–95.
דרויאנוב, א' (2000). ספר הבדיחה והחידוד. תל אביב: זמורה ביתן.
הורביץ, א' (תשנ"ז). מוקדם ומאוחר בלשון המקרא: טיבה ואופייה של העברית המקראית המאוחרת. בתוך מ' בר-אשר (עורך), פרקים בעברית לתקופותיה: אסופת זיכרון לשושנה בהט (עמ' 15–28). ירושלים: האקדמיה ללשון העברית.
הורביץ, מ' (1994). אמצעים לשוניים להזרמת המידע בשיח: עיון בשיח המאמרני. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
הורביץ, מ' (תש"ס). שיאים של שפל ברטוריקה העברית. בתוך מ' הורביץ (עורכת), לשון העיתונות בת זמננו: אסופת מאמרים לזכרה של מינה עפרון (עמ' 33–38). תל אביב: מכון מופ"ת.
הורביץ, מ' (תשנ"ז). חקר השיח – הלכה ומעשה: פרקי שיח למתכשרים להוראה ולמוריהם. תל אביב: מכון מופ"ת.
הורביץ, מ' (תשס"א). לשון, קורא, טקסט. בתוך א' ווהל ואחרים (עורכים), קריאה – תאוריה ומעשה: לומדים ומלמדים אוריינות (יחידה 5). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
הורביץ בת משה, מ' (תשס"ג). טעמי עריכה וטעם העורך. חלקת לשון, 35, 125–138.
הירש, ג' (2008). בין אירוניה להומור: הצעת מודל פרגמאטי מבחין בהתייחס אל ניתוח טקסטואלי של יצירות ספרותיות במקור ובתרגום. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
הירשפלד, צ' (2009, 30 יוני). איך עובדת מכבסת המילים בעיתונות החרדית? חדשות YNET.
הירשפלד, צ' (2009, 30 יוני). איך עובדת מכבסת המילים בעיתונות החרדית? חדשות YNET.
הכט, י' (2005). מלחמת השפות הדיגיטאלית: מקומה של ה"שפה הכתובה" בשיח המקוון http://jacobhecht.com/2005-08.html
הכט, י' (2006). הביטוי העצמי המקוון: המקרה של הבלוג. אתר איגוד האינטרנט הישראלי. http://www.isoc.org.il/internet-il/articles-and-research/magazine/online-self-expression-the-case-of-the-blog
הרמתי, ש' (1959). לשון עברית, הוראתה כלשון-אם: בעיית הקריאות. בתוך אדר, צ' וי' לוי (עורכים), דרכי החינוך. ירושלים: משרד החינוך ומוסד ביאליק.
הרמתי, ש' (תשמ"ב). שכתוב דידאקטי. ירושלים: הוצאת מאגנס.
הרפז, י' (2008). משחק הלמידה: שיחה עם דייויד פרקינס. הד החינוך, פג(2), 20–26.
וגה, ש' (תשמ"ד–תשנ"ז). מבע ודעת בלשוננו. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, האגף לתכנון לימודים, צוות לשון ז–יב.
ווהל, א' ואחרים (תשנ"ט). קריאה – תאוריה ומעשה (4 כרכים). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
וולטרס, י' (תשמ"ב). תפקידם של גורמי הקשר בשימוש ובהערכה לשוניים. ש' בלום-קולקה, י' טובין ור' ניר (עורכים), עיונים בחקר השיח: קובץ מאמרים (עמ' 17–50). ירושלים: אקדמון.
וידיסלבסקי, ד' (תשמ"ד). אספקטים תחביריים ומילוניים בלשונם של תלמידים ממוצא מערבי וממוצא מזרחי. בלשנות עברית חפ"שית, 21, 9–28.
וייסמן, כ', וגונן, א' (2011). עברית אינטרנטית. ירושלים: כתר.
וייצמן, א' (תש"ס, 2000). האירוניה בשיח החדשותי. בתוך א' (רודריג) שורצולד, ש' בלום-קולקה וע' אולשטיין (עורכות), ספר רפאל ניר, מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת לשון (עמ' 237–248). ירושלים: כרמל.
וייצמן, א' (תשמ"א). אפיונים מישלביים בלשון העיתונות בצרפתית ובעברית והשלכות לתרגום: מבעים במרכאות. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. האוניברסיטה העברית בירושלים.
וייצמן, א' (2002). תפקיד הסביבה הטקסטואלית בפענוח עקיפות. בלשנות עברית, 51–-50, 7–49.
ויסבורד, ר' (2007). לא על המילה לבדה: סוגיות יסוד בתרגום. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
ולדן, צ' (תשנ"ג). הקריאה כתהליך של משא ומתן. חלקת לשון, 10, 18–34.
זיו, א' (1986). היבטים פסיכולוגיים חברתיים של הומור יהודי בתפוצות ישראל. בתוך: א' זיו (עורך), הומור יהודי (עמ' 26–23). תל אביב: פפירוס.
חומסקי, נ' (תשל"ט). לשון ורוח (תרגום ז' לוי). תל אביב: ספרית פועלים.
חרל"פ, ל' ושראל, צ' (תשנ"ט). לחקר השיח והרטוריקה במאמר ההלכתי בן-זמננו. החוג הישראלי של חברי החברה האירופית לבלשנות, דברי המפגש השנתי ה-15 (עמ' 5–16). רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
חרל"פ, ל' ושראל, צ' (תשס"ז–תשס"ח). שפה ושמה "אקדמית": מאפיינים לשוניים ורטוריים של השיח האקדמי הכתוב באורו של חקר השיח הביקורתי: הדגמה מסוגיית המבעים המודאליים. חלקת לשון, 39, 83–93.
חרל"פ, ל' (2010). תרבות הפשקווילים בראי הלשון: עיון בתופעות מתחביר הטקסט ומסגנון השיח. בתוך מ' מוצ'ניק (עורכת), עיונים בשפה וחברה, 1(3), 104–121.
חרל"פ, ל' (תשס"ב). דרך הקיצור בטקסט המקראי וההשלמות הפרשניות: בין סגנון לתחביר. בית מקרא, קעא, 19–34.
טובין, י' (תשמ"ב). חקר השיח ותהליך התרגום הספרותי. בתוך ש' בלום-קולקה, י' טובין ור' ניר (עורכים), עיונים בחקר השיח: קובץ מאמרים (עמ' 213–262). ירושלים: אקדמון.
טרומר, פ' (2005). כיצד מצווים וכיצד מבקשים בלשון המקרא. חלקת לשון, 36, 77–90.
יאקובסון, ר' (1970). בלשנות ופואטיקה. הספרות, ב(2), 274–285.
יאקובסון, ר' (1989). על כמה אספקטים בלשניים של התרגום. בתוך א' אבן-זהר וג' טורי (עורכים), סמיוטיקה, בלשנות, פואטיקה: מבחר מאמרים (עמ' 123–128). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
יאקובסון, ר' (1989). על כמה אספקטים בלשניים של התרגום. בתוך א' אבן-זהר וג' טורי (עורכים), סמיוטיקה, בלשנות, פואטיקה: מבחר מאמרים (עמ' 123–128). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
ילוב, ש' (2010). עקרונות ומגמות בעיבוד מידע טקסטואלי סיפורי כפי שמשתקפים בעיבודי אגדות אנדרסן בשפה העברית. עבודת גמר עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך למדעי הרוח. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
כהן, א' (תשנ"ד). הקשר, משמעות, לימוד אוצר מילים והבנת הנקרא. חלקת לשון, 14, 14–29.
כהן, א' (2001). כוחן של מילים. תואר, 11. http://www.snunit.k12.il/seder/mabat/power2.html
כהן, א' (תשנ"ד). הקשר, משמעות, לימוד אוצר מילים והבנת הנקרא. חלקת לשון, 14, 14–29.
כהן, א' (2001). כוחן של מילים. תואר, 11. http://www.snunit.k12.il/seder/mabat/power2.html
כהן, א' (2003). "לחיות כמי שהפסיד": ההומור היהודי של חנוך לוין. נפש, 16–15, 62–85.
כהן, א' (2004). ההומור של חכמי חלם. מעגלי קריאה: כתב עת לעיון ולהדרכה בספרות ילדים, 30, 75–65.
כהן, א' (2009). מילון השקרים והתירוצים. חיפה: אמציה.
כהן, א' (2009). מילון השקרים והתירוצים. חיפה: אמציה.
כהן, א', ינאי, י' וניר, ר' (תשמ"ו). מילון מונחים בבלשנות שימושית: עברי–אנגלי. ירושלים: אקדמון.
כץ, ע' ורביץ, ל' (2006). הצחוק הזה מזכיר לי…. תל אביב: מודן.
לבנת, ז' (1995). "כמובן", "כידוע", "בקיצור": על כוחם הרטורי של תיאורי משפט אחדים. ספר
הדסה קנטור (עמ' 117–129). רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
לבנת, ז' (תשס"ו–תשס"ז). ארגומנטציה בשיח המדעי: תפקידם של מבני ויתור. חלקת לשון, 38–37 (ספר יצחק שלזינגר), 75–84.
לבנת, ז' (תשס"ט). סמני השיח בעברית של ימינו – מבט סינכרוני ודיאכרוני. בתוך ח"א כהן (עורך), מאתיים וחמישים שנות עברית חדשה (עמ' 211–228). ירושלים: האקדמיה ללשון העברית.
לבנת, ז' (תשע"א). הרטוריקה של המאמר המדעי: הלשון וקהיליית השיח. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
לבנת, ז' ושלזינגר, י' (2002). קרבות רחוב: הרטוריקה של דבקיות הרכב בישראל. סקריפט, 5–6.
לבנת, ז' (2003). דחייה ישירה ודחייה עקיפה. חלקת לשון, 36, 111–122.
לבנת, ז' (2003). דחייה ישירה ודחייה עקיפה. חלקת לשון, 36, 111–122.
לוי, ז' (תשל"ו). סטרוקטוראליזם: בין מתוד ותמונת עולם. תל אביב: ספרית פועלים.
לוינסון, י' (תשס"ה). הסיפור שלא סופר – אמנות הסיפור המקראי המורחב במדרשי חז"ל. ירושלים: מאגנס.
ליברמן, ו', טברסקי, ע' ואראל-גפני, ע' (2007), חשיבה ביקורתית: שיקולים סטטיסטיים ושיפוט אינטואיטיבי (קורס מס' 10145). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
ליפשיץ, ד' (2010). היהודי מול הנוכרי באספקלריה הומוריסטית-תלמודית. מראה, 5, 143–128.
לנג, י' (תשס"ח). דבר עברית!: חיי אליעזר בן-יהודה (א–ב). ירושלים: יד יצחק בן-צבי.
לנדאו, ד' (תש"ל). היסודות הריתמיים של השירה. ירושלים ותל אביב: שוקן.
לנדאו, ר' (1986). תאונה בתקשורת: תכונות שיח אחדות של הבדיחה העממית כיחידת טקסט. ביקורת ופרשנות, 21, 34–17.
לנדאו, ר' (1988). הרטוריקה של מישלב הנאום הפוליטי בישראל. תל אביב: עקד.
לנדאו, ר' (תשנ"ג), הציטוט כטכניקה רטורית בנאומיהם של רבנים בני זמננו, עם וספר ח' (עמ' 50–63). ירושלים: המועצה להנחלת הלשון.
מאיר, ע' (תשס"ח–תשס"ט). בעקבות "שמונה בעקבות אחד": בחירות לשוניות בעריכה עצמית. העברית ואחיותיה, ח–ט, 205–218.
מודן, ב' (1994). אפידמיולוגיה של הזקנה. בתוך ב' חבוט וא' הרט (עורכים), פרקים נבחרים ברפואה גריאטרית (עמ' 15–30). ירושלים: מאגנס.
מונק, מ' (עורכת) (תשס"ג). מסרים גלויים וסמויים בטקסט נרטיבי. תל אביב: מכון מופ"ת.
מוצ'ניק, מ' (2004). לשון ה"דרומים" המשתקפת מכתיבתו של דודו בוסי. חלקת לשון, 35, 5–19.
מוצ'ניק, מ' וקנטור, ה' (תש"ס). על תארים ייחודיים לנשים ולגברים במודעות החרדים. בלשנות עברית, 45, 53–60.
מחאג'נה, ש', איל, ש' ופרמן, ש' (2009, ספטמבר). השפעת הדיגלוסיה בערבית על הישגי השיום. הרצאה בכנס ה-2 של האגודה הישראלית לאוריינות ושפה, נווה אילן.
מלמד, א' ותדהר, ח' (2003). המורה בעידן הרייטינג. הד החינוך, 24, https://www.itu.org.il/?CategoryID=536&ArticleID=1575
מלמד, ע' (2008). טכנולוגיה בחינוך – הלכה ומעשה שאולי עוד ייעשה. הרצאה בכנס גולשים באינטרנט 7, מכון מופ"ת, תל אביב.
מנור, ר' (תשס"ט). סוגלים סגנוניים בשיח ההיצג: דינמיות וסטטיות בעבודותיהן הסמינריוניות של סטודנטיות – מיון תחבירי, סמנטי ומורפולוגי. חלקת לשון, 40, 11–29.
מסינג, ע' (2002). עברית שפה מצחיקה. http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2318958,00.html
מערכת וואלה! (2007). מנהלי בתי ספר: החינוך בישראל לא רלוונטי. http://news.walla.co.il/?w=/21/1046315
משרד החינוך והתרבות (תשל"ט). תכנית הלימודים בלשון ובספרות עברית בבית הספר היסודי לכיתות ב'–ו'. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, המרכז לתכניות לימודים.
משרד החינוך והתרבות (תשמ"ו). פירוט תכנית הלימודים בלשון ובספרות לבית הספר היסודי. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים.
כנעני, י' (תשמ"ט). מילון חידושי שלונסקי. תל אביב: ספריית פועלים.
נבו, ד', וולף, י', גולדבלט, א', לוי, א', מרק, נ' וקניאל, ש' (תשמ"ט, 1989). הבעה בכתב בבית הספר היסודי (דוח מחקר). ירושלים ותל אביב: משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים ואוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך.
נבו, ד', וולף, י', גולדבלט, א', לוי, א', מרק, נ' וקניאל, ש' (תשמ"ט, 1989). הבעה בכתב בבית הספר היסודי (דוח מחקר). ירושלים ותל אביב: משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים ואוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך.
נבון, ד' (תשמ"ג). לאפיונה של הבדיחה: הבלתי נאות המתראה כנאות. בתוך מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, ד, 125–145.
נוימן, י' (תשע"ב). על 'העברית המדוברת – פרקים במחקרה, בתחבירה ובדרכי הבעתה' מאת אסתר בורוכובסקי בר-אבא. חלקת לשון, 43–44, 446–464.
נחשון, ש' (תשי"ט). איזהו ספר קריא? החינוך, א–ב.
ניר, ר' (1984). לשון, מדיום ומסר: עיונים בסגנון וברטוריקה של התקשורת ההמונית בישראל. ירושלים: פוזנר ובניו.
ניר, ר' (1998א). הוראת התחביר: גישה הקשרית רטורית. חלקת לשון, 27, 124–136.
ניר, ר' (1998ב). תקינות פוליטית, לשון נקייה והזניית השפה. פנים, 7, 19–26. http://www.snunit.k12.il/seder/mabat/politic2.html
ניר, ר' (תשל"ד). הפסיכולינגוויסטיקה – מהי? (מבוא קצר). ירושלים: אקדמון.
ניר, ר' (תשל"ח1). "מחסום הלשון" בחינוכו של התלמיד הטעון טיפוח. בתוך ח' שוהם (עורך), פרקים (עמ' 81–90). פתח תקווה: מכללת שיין. http://www.daat.ac.il/daat/vl/Prakim_Hinuh/Prakim_Hinuh08.pdf
ניר, ר' (תשל"ח2). סמנטיקה של העברית החדשה. תל אביב: עמיחי.
ניר, ר' (תשל"ט). מושגים בבלשנות שימושית. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, המחלקה לחינוך מבוגרים.
ניר, ר' (תשמ"א). מבוא לתורת הלשון (יחידה 1: מושגי יסוד בחקר הלשון). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
ניר, ר' (תשמ"ט). סמנטיקה עברית (יחידות 1–3: משמעות ותקשורת). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
ניר, ר' (תשנ"א). הצריר הלשוני במשלב הפרסומת העברית. בתוך מ' גושן-גוטשטיין, ש' מורג וש' קוגוט (עורכים), שי לחיים רבין: אסופת מחקרי לשון לכבודו במלאות לו שבעים וחמש (עמ' 235–255). ירושלים: אקדמון.
ניר, ר' (תשנ"ג). דרכי היצירה המילונית בעברית בת-זמננו. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
ניר, ר' (תשנ"ד). האוריינות – משמעותה בחינוך ובהכשרת המורים. חלקת לשון, 14, 1–6.
ניר, ר' (תשנ"ו1). הפתגם כטקסט זעיר. בתוך א' רודריג-שורצולד וי' שלזינגר (עורכים), ספר הדסה קנטור: אסופת מחקרים בלשון (עמ' 135–142). רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
ניר, ר' (תשנ"ו2). התקציר המדעי ומקומו בחינוך. חלקת לשון, 21, 29–37.
ניר, ר' (תשנ"ט), הוראת התחביר: גישה הקשרית רטורית. חלקת לשון, 27, 124–135.
ניר, ר' (תשס"ו). הטקסט הזעיר. איגרת מידע, נ"ב, 6–17.
ניר, ר' (תשס"ג). לימודי היסוד בלשון העברית במכללות להכשרת עובדי הוראה. ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, האגף להכשרת עובדי הוראה.
ניר, ר' (תשס"ג). לימודי היסוד בלשון העברית במכללות להכשרת עובדי הוראה. ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, האגף להכשרת עובדי הוראה.
ניר, ר' ופישלר, ב"צ (1976) (עורכים). כלשון עמו: אסופת מאמרים בבלשנות שימושית, מוקדשת לחיים רבין במלאות לו שישים שנה. ירושלים: המועצה להנחלת הלשון.
נצר, נ' (2000). על מטבעות לשון בלשון התקשורת. בתוך מ' הורביץ (עורכת), לשון העיתונות בת זמננו: אסופת מאמרים לזכרה של מינה עפרון (עמ' 86–112). תל אביב: מכון מופ"ת.
סאנדפר, י"ט וברסלר, א"א )תשל"א). הלשון בכיתה: שיטות צפייה בכיתה בהכשרת מורים. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, המחלקה להכשרת מורים.
סגל, א' (1974). תורת הדיבור כפעולה ואפשרויות יישומה לתחום הספרות. הספרות, 18–19, 113–119.
סובר, א' (2009). הומור: בדרכו של האדם הצוחק. ירושלים: כרמל.
סיון, ת' (תשנ"ג). כיצד נעריך את קריאותו של טקסט. חלקת לשון, 10, 35–44.
סימון, א' (תשנ"ז). קריאה ספרותית במקרא: סיפורי נביאים. ירושלים ורמת גן: מוסד ביאליק והוצאת אוניברסיטת בר אילן.
סלומון, ג' (1987). תקשורת. תל אביב: ספרית פועלים.
סלע, ר' (2016א) כללי ציטוט ביבליוגרפי. APA. http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/510/6040
סלע, ר' (2016ב). כללי ציטוט ביבליוגרפי. MLA. http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/510/6040
סמית, פ' (תשנ"א), ההישג היצירתי שבאוריינות: יצירתיות בלימוד קריאה וכתיבה. בתוך צ' ולדן, א' זיילר וי' בן-רחמים (עורכים), כל קול קורא: חידושים בשדה המחקר בעולם (חלק ב') (עמ' 58–68). ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
ספן, ר' (1972). דרכי הסלנג: תופעות, משמעות וצורה בעברית התת-תקנית. ירושלים: קרית ספר.
עבאדי, ע' (1988). תחביר השיח של העברית החדשה. ירושלים: הוצאת מאגנס.
עומר, ד' (2005). דפי תמר. תל אביב: עמיחי.
עומר, ד' (2005). דפי תמר. תל אביב: עמיחי.
פולמן, ש' (2000). הפקת משמעות מטקסט: היבטים הכרתיים-תקשורתיים של ניתוח השיח. תל אביב: דיונון, אוניברסיטת תל אביב.
פוסטמן, נ' (תשנ"ח). תחת מפלי המידע. הד החינוך, 4, 4–7.
פישרמן, חיה (1971). מעמד הלשון העברית בעדה הרומנית. בתוך שלמה קודש (עורך), ספר קמרט (140–151). ירושלים: המועצה להנחלת הלשון.
פישרמן, חיה (1971). מעמד הלשון העברית בעדה הרומנית. בתוך שלמה קודש (עורך), ספר קמרט (140–151). ירושלים: המועצה להנחלת הלשון.
פלד, נ' ובלום-קולקה, ש' (תשנ"ז). דיאלוגיות בשיח הכיתה. חלקת לשון, 24, 28–61.
פרויד, ז' (1905, 2007). שוורץ, י' ורולניק, ע' (עורכים), הבדיחה ויחסה ללא מודע. תל אביב: רסלינג.
פרוכטמן, מ' (תש"ן). לשונה של ספרות: עיוני סגנון ותחביר בספרות העברית. אבן יהודה: רכס.
פרוכטמן, מ' (תש"ס). לומר זאת אחרת: עיוני סגנון ולשון בשירה העברית בת-ימינו. באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
מ' פרוכטמן (2002), מדברים בקלישאות. 616 ביטויי שגרה הממלאים את חיינו. קריית גת: קוראים.
פרוכטמן, מ' (תשע"ג). "משלי שועלים" כמשל: העיבוד הספרותי לילדים – הרהורים והדגמות. מ' מוצ'ניק (עורכת), מחקרים בעברית החדשה ובלשונות היהודים : ספר לכבוד אורה שורצולד (עמ' 348–361). ירושלים: כרמל.
פרוכטמן, מ', שר, ע' ושחורי-רובין, צ' (2010). הניבון הישראלי המקיף לביטויים עממיים. בן שמן ותל אביב: מודן ודורון.
פרילוק, נ' (תשס"ב). הפתגם – מלח הדיבור: אפיונים תחביריים וסמנטיים והרטוריקה של הפתגם. איגרת מידע, מ"ט, 21–42.
פרלמן, ח' (תשמ"ד). ממלכת הרטוריקה: רטוריקה והעלאת טיעונים. ירושלים: מאגנס.
פרלמן, א' (2003). על תרגום, על עיבוד, ועל מה שביניהם. ארץ הצבי. http://www.faz.co.il/story_1409
פרנק, א' (1977). אנה פרנק: יומנה של נערה (תרגם מהולנדית: ש' שניצר, מהדורה שנייה). תל אביב: הוצאת קרני.
צדקה, י' (1978?). תחביר המשפט: לאור תיאוריות חדשות. ירושלים: אקדמון.
צרפתי, ג"ב (תשמ"ה). סמנטיקה עברית. ירושלים: א' רובינשטיין.
קדרי, מ"צ (תשס"ד). עיונים בלשון ימינו: אסופות ומבואות בלשון (חלק ד, עמ' 115). ירושלים: האקדמיה ללשון העברית.
קוזמינסקי, א' (תשס"ד) (עורך). אוריינות וטכנולוגיה (גיליון מיוחד). סקריפט: אוריינות: חקר, עיון ומעש, 7–8.
קוזמינסקי, א' וקוזמינסקי, ל' (תשנ"ה). הקשר בין ידע עולם וידע של אסטרטגיות קריאה לבין הבנת הנקרא ברמות לימוד שונות. חלקת לשון, 19–20, 189–212.
קופילוביץ', ש' (2008). מחקרים בקליטת עלייה: דילמות לגבי דו-לשוניות רוסית-עברית במשפחות עולים. הד האולפן, 93, 39–46.
קופילוביץ', ש' (2008). מחקרים בקליטת עלייה: דילמות לגבי דו-לשוניות רוסית-עברית במשפחות עולים. הד האולפן, 93, 39–46.
קופפרברג, ע' (תש"ע). פירוק ובנייה פרשנית של טקסט מקוון באמצעות שיטת ארבעת העולמות. בתוך ע' קופפרברג (עורכת), חקר הטקסט והשיח: ראשומון של שיטות מחקר (עמ' 65–80). באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
קופפרברג, ע' ואולשטיין, ע' (עורכות) (2005). שיח בחינוך: אירועים חינוכיים כשדה הנמצא מחקר. תל אביב: מכון מופ"ת.
קיני, ג' (2008). יומנו של חנון: רודריק שולט! אור יהודה: הוצאת כנרת.
קנטור ה' ומוצ'ניק מ' (תשס"ד).שימושי לשון ייחודיים במודעות העדות החרדיות. בתוך מ' צפור ומ' אביעוז (עורכים), מחקרי מורשתנו: עיוני מחקר במדעי היהדות והחינוך (ספר זיכרון לד"ר צבי בצר, כרך ב–ג, עמ' 237–248). רחובות: מורשת יעקב, מכללה אקדמית דתית לחינוך וישיבת הסדר.
קנטור ה' ומוצ'ניק מ' (תשס"ד).שימושי לשון ייחודיים במודעות העדות החרדיות. בתוך מ' צפור ומ' אביעוז (עורכים), מחקרי מורשתנו: עיוני מחקר במדעי היהדות והחינוך (ספר זיכרון לד"ר צבי בצר, כרך ב–ג, עמ' 237–248). רחובות: מורשת יעקב, מכללה אקדמית דתית לחינוך וישיבת הסדר.
קפלן, ק' (תשס"ז). בסוד השיח החרדי. ירושלים: מרכז זלמן שז"ר לתולדות ישראל.
קרמן, ד' (1996). שם חם: אוסף שמות לבנות ולבנים. תל אביב: שבא.
קרמן, ד' (1996). שם חם: אוסף שמות לבנות ולבנים. תל אביב: שבא.
ריבלין, א"א (1998). מונחון לספרות. תל אביב: ספרית פועלים.
רביד, ד' (תשס"ב). ניצני ההיצג הדבור והתפתחותם ברכישת השיח העיוני. בלשנות עברית, 50–51, 85–120.
רביד, ד' (תשס"ב). ניצני ההיצג הדבור והתפתחותם ברכישת השיח העיוני. בלשנות עברית, 50–51, 85–120.
רביד, ד' וברמן, ר"א (תשס"ד). מדברים וכותבים על מצבי קונפליקט במהלך שנות ההתבגרות: חקר מקרה של הפקת טקסט נרטיבי בעל-פה ובכתב. בתוך י' שלזינגר, מ' מוצ'ניק וד' רביד (עורכים), למ"ד לאיל"ש – קובץ מחקרים במלאות שלושים שנה לאגודה הישראלית לבלשנות שימושית (עמ' 278–293). ירושלים: צבעונים.
רבין, ח' (תשי"ח). הערות בלשניות לבעיית תרגום דברי ש"י עגנון ללועזית. בתוך ב' קורצוייל (עורך), יובל שי: מאמרים לכבוד ש"י עגנון (עמ' 13–25). רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
רבין, ח' (תשל"ג). עיקרי תולדות הלשון העברית. ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה, ההסתדרות הציונית העולמית.
רבין, ח' (תשמ"א). מה בין תכנון לשון לבין נורמאטיביות? בתוך ל' דייויס, א' וינברג, וא' סולומוניק (עורכים), עיונים בבלשנות ובסמיוטיקה (קובץ מאמרים לזכרו של מרדכי בן-אשר ז"ל, עמ' 52–59). ירושלים וחיפה: משרד החינוך והתרבות, המחלקה לחינוך מבוגרים, ואוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח.
רבין, ח' (תשמ"ב). מבוא – חקר השיח. בתוך ש' בלום-קולקה, י' טובין ור' ניר (עורכים), עיונים בחקר השיח: קובץ מאמרים (קובץ מאמרים, עמ' 1–15). ירושלים: אקדמון, האוניברסיטה העברית, המרכז לחקר בלשני שימושי.
רביקוביץ, ד' (1959) (מתרגמת). סנדל הזכוכית (The silver curlew). תל אביב: מחברות לספרות.
רביקוביץ, ד' (1959) (מתרגמת). סנדל הזכוכית (The silver curlew). תל אביב: מחברות לספרות.
רגב, ז' (תשנ"ב). נושא המשלבים בתכנית הלימודים בבית-הספר העל-יסודי. חלקת לשון, 7, 7–33.
רגב, ז' (תשס"ו). התחביר בהוראת טקסט מקראי זעיר. איגרת מידע, נ"ב, 130–135.
רוזן, מ' (עורך) (תשל"ז). ילקוט הלשון: לקט מאמרי מופת לשימושם של תלמידי המוסדות להכשרת מורים וגננות. (הפרק לשון בניסוחי דין ומשפט, עמ' 311–324). ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
רוזן, ר' (תש"ס). תרומתו של רפאל ניר לחינוך הלשוני בישראל. בתוך א' (רודריג) שורצולד, ש' בלום-קולקה וע' אולשטיין (עורכות). ספר רפאל ניר: מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת לשון (עמ' 20–31). ירושלים: כרמל.כ
רוזן, ר' (תשס"ה–תשס"ו). הוראת הלשון העברית בשנים הראשונות למדינה ובימינו – עיון משווה. חלקת לשון, 36, 153–164.
רוזנטל, ר' (תשס"א). הזירה הלשונית: דיוקן העברית הישראלית. תל אביב: עם עובד.
רוטנברג-רוזלר, ב', שינמן, ש' וברמן, ע' (2011). יומני היקר: קתרזיס ונרטיבים של לבדיות ביומני מתבגרות. בין המילים, כתב עת לטיפול בהבעה ויצירה, 5. http://www.smkb.ac.il/arts-therapy/beyn-hamilim5/artical/ben-hamilim5-catharsisn-narratives
רייך, ד' (תשס"ח–תשס"ט). עבודת העורך הלשוני מארבעה היבטים. העברית ואחיותיה, ח–ט, 119–131.
שביט, ז' (1996). מעשה ילדות: מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
שורצולד , א' (תשנ"ז). ידיעת לשון ומודעות לשון. בתוך מ' בר-אשר (עורך), פרקים בעברית לתקופותיה (אסופת זיכרון לשושנה בהט, עמ' 399–414). ירושלים: האקדמיה ללשון העברית.
שורצולד , א' (תשנ"ז). ידיעת לשון ומודעות לשון. בתוך מ' בר-אשר (עורך), פרקים בעברית לתקופותיה (אסופת זיכרון לשושנה בהט, עמ' 399–414). ירושלים: האקדמיה ללשון העברית.
שורצולד-רודריג, א' וסוקולוף, מ' (תשנ"ב). מילון למונחי בלשנות ודקדוק. אבן יהודה: רכס.
שטאל, א' (תשל"ז). לשון וחשיבה של תלמידים טעוני טיפוח בישראל. תל אביב: אוצר המורה.
שיין, י' (תש"ס). סמני האינפורמציה החשובה בטקסט ספרותי. בלשנות עברית, 45, 74–79.
שיינטוך, ג' ומאלי, ע' (1981). לקראת ניתוח אילוקוציוני של השיחה בסיפור המקראי. הספרות, 30–31, 70–75.
שילה, ג' (תשס"ט). ה'פירוט' בטקסט ההיצגי ובטקסט הטיעוני בעברית בת-ימינו. חלקת לשון, 40, 99–114.
שלזינגר, י' (תש"ס1). רטוריקה של ימין ושמאל בכתיבה הפובליציסטית. בתוך א' (רודריג) שורצולד, ש' בלום-קולקה וע' אולשטיין (עורכות), ספר רפאל ניר: מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת לשון (עמ' 305–318). ירושלים: כרמל.
שלזינגר, י' (תש"ס2). לשונות העיתון. באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
שלזינגר, י' (תש"ס3). הלשון, בעלי הלשון והתקשורת. בתוך מ' הורביץ (עורכת), לשון העיתונות בת זמננו (אסופת מאמרים לזכרה של מינה עפרון) (עמ' 191–206). תל אביב: מכון מופ"ת.
שלזינגר, י' (תשס"ב). קוטביות ברמות לשון בטקסטים ספרותיים. בתוך ש' יזרעאל (עורך), מדברים עברית: לחקר הלשון המדוברת והשונות הלשונית בישראל (תעודה יח, עמ' 375–394). אוניברסיטת תל אביב.
שלזינגר, י' ולבנת, ז' (תשס"ב). לשונן של דבקיות הרכב (סטיקרים). בתוך ר' ניר וא' שורצולד (עורכים), ספר בן-ציון פישלר: מחקרים בלשון העברית ובהוראתה (277–292). אבן יהודה: רכס.
שלזינגר, י', רביד, ד' ושראל, צ' (תשנ"ו). טיפוח ההבחנה המשלבית בחינוך הלשוני בהכשרת מורים. ירושלים ותל אביב: משרד החינוך התרבות והספורט, גף להכשרת עובדי הוראה ומכון מופ"ת.
שן, י' (1985). קוהרנטיות: סקירת תיאוריות ונושאים. הספרות, 34, 114–125.
שנברג, ג' (2016). העיבוד הספרותי מהו? עיון ביצירת טקסט על פי טקסט. תל אביב: רסלינג.
שנהר-אלרעי, ע' (1980). הסיפור ההומוריסטי בספרות העממית ובספרות הילדים. מעגלי קריאה: כתב עת לעיון ולהדרכה בספרות ילדים, 7, 53–72.
שנהר-אלרעי, ע' (1986). סיפורים משכבר: המעשייה העממית לילד. אוניברסיטת חיפה.
שנלר, ר' (תשל"ט). משמעותם החברתית של דפוסי צפייה בנוער הישראלי. עיונים בחינוך, 23, 5–38.
שראל, צ' (2003). האוריינות החדשה והשתמעויותיה. בתוך קיוונים: כתב העת המקוון להכשרת המורים בישראל, אתר מכון מופ"ת http://kivunim-old.macam.ac.il/articles/5/intro.asp?menu=1
שראל, צ' (תש"ס-תשס"א). התיהלוך במגילת רות כאספקלריה לתיהלוך בסיפור המקראי, חלקת לשון, 32–29 (ספר מאיה פרוכטמן), 362–383.
שראל, צ' (תשמ"ז). מבחני שחזור וסיכום וחשיפת מבנה המאקרו של טקסטים: על כלי דידאקטי חשוב בידי המורה. סוגיות בחינוך, 2, 118–134.
שראל, צ' (תשמ"ח). עובדות ודעות – וההבחנה ביניהן. בלשנות עברית חפ"שית, 26, 94–79.
שראל, צ' (תשנ"א). מבוא לניתוח השיח: פרקים בבלשנות הטקסט. תל אביב: אור-עם.
שראל, צ' (תשנ"ג). המשלב וטיפוחו בחינוך הלשוני. חלקת לשון, 10, 45–63.
שראל, צ' (תשנ"ו), בין הקורא לבין הטקסט: התיהלוך והדגמתו בטקסט מקראי: על סוגיה אחת בבלשנות הטקסט. בתוך א' (רודריג) שורצולד וי' שלזינגר (עורכים), ספר הדסה קנטור: אסופת מחקרים בלשון (עמ' 228–237). רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
שראל, צ' (תשנ"ז). שיח ההיצג ושיח הטיעון בטיפוח האוריינות האקדמית. דפים, 25, 66–83.
שראל, צ' (תשנ"ט1). הדחיסות המילונית בשיח הדבור ובשיח הכתוב: על מחקר חלוץ בתכונית מבחינה אחת. בתוך ש' שרביט (עורך), מחקרים בלשון העברית העתיקה והחדשה (לכבוד מנחם צבי קדרי, עמ' 401–412). רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר אילן.
שראל, צ' (תשנ"ט2). בחנים לשוניים בשני ז'אנרים ושלושה משלבים: עפ"י "השיבה מהודו" לא"ב יהושע. בלשנות עברית, 44, 75–86.
שראל, צ' (תשס"א). לשון בסביבותיה שפה בהקשריה. תל אביב: מכון מופ"ת.
שראל, צ' (תשס"ד1). אוריינות היפרטקסטואלית – מקסם שווא או אפשרות מעשית? בתוך י' שלזינגר ומ' מוצ'ניק (עורכים), למ"ד לאיל"ש: קובץ מחקרים במלאות שלושים שנה לאגודה הישראלית לבלשנות שימושית (עמ' 357–372). ירושלים: הוצאת צבעונים. http//www.scriptil. portal.macam.ac.il/DbImage.aspx?image=file&id=1235
שראל, צ' (תשס"ד2). סיפור שמשון וזיקותיו הבין-טקסטואליות: עיון בתורתו הדיאלוגית של מיכאל בחטין. מים מדליו: שנתון המכללה הדתית לחינוך ע"ש רא"ם ליפשיץ, 15, 233–254. http://scriptil.org/upload/sareal1.rtf
שראל, צ' (תשס"ו). ציוני דרך בתולדות חקר השיח: מאבקים, הישגים ואתגרים. סקריפט, 10, 132–91.
שראל, צ' (תשס"ו–תשס"ז). על המבט הכפול של מחבר היפרטקסט – ככותב וכקורא. חלקת לשון, 38–37 (ספר יצחק שלזינגר), 95–111.
שרון, א' וצבר בן יהושע, נ' (2009). "ליצור את החיבור הראוי בין יצירה, יוצר, לשון תקינה וקורא": מטרות של עורכים לשוניים – צרכים וסתירות. העברית ואחיותיה, ח–ט, עמ' 118–93. http://www.assif-pub.com/image/users/156741/ftp/my_files/editorsarticle.pdf?id=3745254
Abadikhah, S., Yasami, F. (2014). Comparison of the effects of peer- versus self-editing on linguistic accuracy of Iranian EFL Students. The Southeast Asian Journal of English Language Studie, 20(3), 113–124.
Altun, A. (2000). Patterns in cognitive processes and strategies in hypertext reading: A case study of two experienced computer users. Journal of Educational Multimedia and Hypermedia, 9(1), 35–55.
Amidon, E., & E. Hunter (1966). Improving teaching: Analyzing verbal interaction in the classroom. New York: Holt, Rinehart & Winston.
Aouladomar, F. (2005). A Preliminary analysis of the discursive and rhetorical structure of procedural texts. http://w3.erss.univ-tlse2.fr/sem05/proceedings-final/16-Aouladomar.pdf
Austin, J. L. (1962). How to do things with words. Oxford University Press.
Bakhtin, M. (1973). Problems of Dostoevsky's poetics (R. W. Rotsel, Trans.). Ann Arbor: Ardis.
Bakhtin, M. (1990). Art and answerability (V. Liapunov, Trans.). In M. Holquist & V. Liapunov (Eds.), Art and answerability: Early philosophical essays by M. M. Bakhtin (Vol. 9). Austin: University of Texas Press.
Barbe, K. (1995). Irony in Context. Amsterdam: John Benjamin Publishing House.
Barbe, K. (1995). Irony in Context. Amsterdam: John Benjamin Publishing House.
Barthes, R. (1977). The death of the author. In S. Heath (Ed. & Trans.), Image, music, text. New York: Farrar, Straus, and Giroux.
Bartlett, F. C. (1932). Remembering. London: Cambridge University Press.
Barton, J., & D. M. Sawyer (2003–2004). Our students are ready for this: Comprehension instruction in the elementary school. The Reading Teacher, 57(4), 334.
Bellack, A. A., Kliebard, H. M., Hyman, R. T., & Smith, F. L. Jr., (1966). The language of the classroom. New York: Teachers College, Columbia University.
Bergenholtz, H., & Tarp, S. (1995). Basic Issues in Specialized Lexicography. In H. Bergenholtz & S. Tarp (Eds.), Manual of specialized lexicography: The preparation of specialized dictionaries (28–31). Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins Press.
Boweler, P., (2002 [1979]. The superior person's book of words. Oxford University Press.
Bergenholtz, H., & Tarp, S. (1995). Basic Issues in Specialized Lexicography. In H. Bergenholtz & S. Tarp (Eds.), Manual of specialized lexicography: The preparation of specialized dictionaries (28–31). Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins Press.
Boweler, P., (2002 [1979]. The superior person's book of words. Oxford University Press.
Bernstein, B. (1964). Elaborated and restricted codes. In J. Gumperz, & D. Hymes (Eds.), The ethnography of communication. American Anthropologist 66(2), 55–69.
Bernstein, B. (1971). Class, codes and control vol. 1: Theoretical studies towards a sociology of language. London: Routledge & Kegan Paul.
Biber, D., Conrad, S., & Reppen, R. (1998). Corpus Linguistics: Investigating Language Structure and Use. Cambridge University Press.
Bisaillon, J. (2007a). Professional editing: Emphasis on the quality of a text and its communicative effectiveness. In D. Alamargot, P. Terrier & J. M. Cellier (Eds.), Written documents in the workplace (pp. 75–93). Amsterdam.
Bisaillon, J. (2007b). Professional editing strategies used by six editors. Written Communication, 24(4), 295–322.
Bizzell, P. (1992). Academic Discourse and Critical Consciousness. Pittsburgh and London : University of Pittsburgh.
Blum-Kulka, S. (1997). Dinner talk: Cultural patterns of sociability and socialization in family discourse. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.
Boechler, P. M., & M. R. W. Dawson (2002). Effects of navigation tool information on hypertext navigation behavior: A configural analysis of page-transition data. Journal of Educational Multimedia and Hypermedia, 11(2), 95–115. http://www.editlib.org/N10822
Bonheim, H (1982). The narrative modes: Techniques of the short story. Cambridge University Press.
Boswood, T. (1954). Communication for specific purposes establishing the communicative event as the focus of attention in ESP. http://sunzi1.lib.hku.hk/hkjo/view/10/1000070.pdf
Brewer, W. F. (1980). Literary Theory, Rhetoric, and Stylistics: Implications for Psychology. In R. Spiro, B. C. Bruce, & W. F. Brewer (Eds.), Theoretical issues in reading comprehension (pp. 221–244). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.
Britain, D. (2008) Sociolinguistic dialectology: Introduction to dialectology. Subject centre for languages, linguistics and area studies. http://www.llas.ac.uk/resources/gpg/964
Brookes, W., & Goodwyn, A. (1998). Reading Online. A paper presented at the BERA Conference at Queens University, Belfast (Summer). www.readingonline.org
Brown, G. T. L. (2003). Searching informational texts: Text and task characteristics that affect performance Reading Online. http://www.readingonline.org
Brown, G., & G. Yule (1983). Discourse Analysis. Cambridge: Cambridge University Press.
Brumark, A. (2006). Non-observance of Gricean maxims in family dinner table conversation. Journal of Pragmatics, 38(8), 1206–1238.
Brumfit C. J. (1991). Applied linguistics in higher education: Riding the storm. BAAL Newsletter 38, 45–49.
Brumfit, C. J. (1995/6). Theoretical practice: Applied Linguistics as pure and practical science. AILA Review 12, 18–30.
Carpenter, P. A., & M. A. Just (1986). Cognitive processes in reading. In J. Orasanu (Ed.), Reading comprehension: From research to practice (11–30). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.
Carter, L. (2003). Argument in hypertext: Writing strategies and the problem of order in a nonsequential world. Computers and Composition, 20, 3–22.
Chafe, W. L. (1977). Creativity and verbalization and its implications for the nature of stored knowledge. In R. O. Freedle (Ed.), Discourse processes: Advances in research and theory (Volume 1, Discourse Production and Comprehension, 41–55). Norwood, NJ: Ablex.
Chaika, E. (1989). Language: The social mirror). New York: Newbury House Publishers.
Chatman, S. (1990) Coming to terms: The rhetoric of narrative in fiction and film. Ithaca, NY: Cornell University Press.
Chiaro, D. (1992). The language of jokes: Analyzing verbal play. London: Routledge.
Chomsky, N. (1968). Language and Mind. New York: Harcourt, Brace and World.
Christen, W. L., & T. J. Murphy (1991). Increasing comprehension by activating prior knowledge (Research Report). ERIC Clearinghouse on Reading, English, and Communication, Digest #61.
Christensen, M. (1994). Variation in spoken and written Mandarin narrative discourse. Unpublished Ph. D. Dissertation, Ohio State University.
Clark, H. H., & Gerrig, R. J. (1984). On the pretense theory of irony. Journal of Experimental Psychology: General, 113(1), 121-126.
Cockcroft. J. D. (2000). Literacy and illiteracy. Grolier Multimedia Encyclopedia. New York: Grolier.
Coiro, J. (2003). Reading comprehension on the Internet: Expanding our understanding of reading comprehension to encompass new literacies. The Reading Teacher, 56, 458–464.
Connolly, W. E. (1993). The terms of political discourse. NJ: University of Princeton.
Dale, E., & Chall, J. S. (1949). The concept of readability. Elementary English, 26, 19–26.
Dascal, M., & Weizman, E, (1987). Contextual exploitation of interpretation clues in text understanding: An integrated model: In J. Verschueren & M. Bertucelli-Papi (Eds.), The pragmatic perspective (pp.31–46). Amsterdam: Benjamins.
Dascal, M., & Weizman, E, (1987). Contextual exploitation of interpretation clues in text understanding: An integrated model: In J. Verschueren & M. Bertucelli-Papi (Eds.), The pragmatic perspective (pp.31–46). Amsterdam: Benjamins.
David, L., & Uhrenholdt, K. (2010). The family dinner: Great ways to connect with your kids. Kindle Books.
Davis, N. E, & Roblyer, M. D. (2005). Preparing teachers for the "schools that technology built': Evaluation of a program to train teachers for virtual schooling. Journal of Research on Technology in Education, 37(4), 399–409.
de Beaugrande, R. (1997). The Story of Discourse Analysis. In T. A van Dijk. (Ed.), Discourse as Structure and Process, London: Sage Publications, pp. 35–62.
de Beaugrande, R. A., & Dressler, W. (1981). Introduction to Text Linguistics. London: Longman.
de Saussure, F. (1959). Course in General Linguistics. New York: McGraw Hill.
Degand, L., & A. C. Simon (2006). Minimal discourse units: Can we define them, and why should we? Université catholique de Louvain, Centre for Text and Discourse Studies.
Delfino, M., & D. Persico (2007). Online or face-to-face? Experimenting with different techniques in teacher training. Journal of Computer Assisted Learning, 23(5), 351–365.
Derrida, J. (1978). Structure, sign and play in the discourse of the human sciences: Writing and difference. Chicago: Chicago University Press.
Downes, S. (2002). New definition of literacy?
Ellis, D. G. (1992). From language to communication. Hillsdale NJ: Lawrence Erlbaum.
Enkvist, N. E. (1990). Stylistics, text linguistics and text strategies. Hebrew Linguistics, 28–30 (English section), vii–xii.
Even-Zohar, I. (1990). Translations and transfer. In Polysystem Studies (a special issue of Poetics Today , 11(1), 78–73.
Even-Zohar, I. (1990). Translations and transfer. In Polysystem Studies (a special issue of Poetics Today , 11(1), 78–73.
Fairclough, N. (1992). Discourse and social change. Cambridge: Polity Press.
Fairclough, N., & Vodak, R. (1997). Critical discourse analysis. In T. A. van Dijk (Ed.), Discourse as social interaction (pp. 258–284). London: Sage Publications.
Farjeon E. (1953).The Glass slipper. Oxford University Press.
Farjeon E. (1953).The Glass slipper. Oxford University Press.
Fetzer, A., & Weizman, E. (2006). Issues in the study of political discourse: An introduction. pragmatic aspects of political discourse in the media. Journal of Pragmatics, 38, 1–11.
Fishman, Joshua A. (1965). Yiddish in America: Socio-linguistic description and analysis. Bloomington: Indiana University Press; The Hague, Netherlands: Mouton.
Fishman, Joshua A. (1968). 1966. Language loyalty in the United States: the maintenance and perpetuation of non-English mother tongues by American ethnic and religious groups. The Hague: Mouton.
Fishman, J. A. (1968). Readings in the sociology of language. The Hague, Paris: Mouton.
Fishman, J. A. (1972). The sociology of language: an interdisciplinary social science approach to language in society. Rowley, Mass.: Newbury House
Fishman, J. A. (1991). Reversing language shift: Theoretical and empirical foundations of assistance to threatened languages. Clevendon, UK: Multilingual Matters Ltd.
Fishman, J. A. (2001). From theory to practice (and vice versa): Review, reconsideration and reiteration. In Joshua A. Fishman (Ed.), Can Threatened Languages be Saved? (pp. 451-483). Berlin: Mouton de Gruyter.
Fludernik, M. (2000). Genres, text types, or discourse modes? Narrative modalities and generic categorization. Style, 34(2), 274–292.
Frank, D. A. (1997). The new rhetoric, Judaism, and post-enlightenment thought: The cultural origins of Perelmanian philosophy. Quarterly Journal of Speech, 83(3), 311–331. doi: 10.1080/00335639709384188
Frehan, P. (1999). Beyond the sentence: Finding a balance between bottom-up and top-down reading approaches. The British Council, Tokyo. http://langue.hyper.chubu.ac.jp/jalt/pub/tlt/99/jan/frehan.htm
Fry, E. (1968). Readability formula that saves time. Journal of Reading, 11, 513–516.
Gardner, J. A. (2007). Legal argument: The structure and language of effective advocacy (2nd ed.). New York: Lexis Nexis.
Garfinkel, H. (1967). Studies in ethnomethodology. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.
Geisler, C. (1994). Academic literacy and the nature of expertise. NJ: Lawrence Erlbaum Associates.
Genette, G. (1992) The architext: An introduction (trans. J. E. Lewin). Berkeley: University of California Press.
Gil, D. (2008). Para-linguistic usages of clicks. In M. Haspelmath, M. Dryer, D. Gil, & B. Comrie (Eds.), The world atlas of language structures (Ch. 142). Munich: Max Planck Digital Library. http://wals.info/feature/142
Giora, R. (1995). Irony. In J. Blommaert & C. Bulcaen (Eds.), Handbook of Pragmatics. Amsterdam/Philadelphia: John Benjamin Publishing House.
Giora, R. (1995). Irony. In J. Blommaert & C. Bulcaen (Eds.), Handbook of Pragmatics. Amsterdam/Philadelphia: John Benjamin Publishing House.
Goelman, H. (1982). Selective attention in language comprehension: Children’s processing of expository and narrative discourse. Discourse Processes, 5, 53–72
Goodley, A. J., Carpenter, B. D., & Werner, C. A. (2007). "I'll speak in a proper slang": Language ideologies in a daily editing activy. Reading Research Quarterly, 42(1), 100–131.
Goodman, K. S. (1971). Psycholinguistic universals in the reading process. In P. Pimsleur, & T. Quinn (Eds.), The psychology of second language reading (pp. 135–142). Cambridge University Press.
Grice. H. P. (1975). Logic and conversation. In P. Cole, & J. L. Morgan (Eds.), Speech Acts, 3 (41–58). New York: Academic Press.
Grice, H. P. (1975). Logic and conversation. In P. Cole & J. L. Morgan (Eds.), Syntax and Semantics, 3, Speech Acts (pp. 113–127). New York.
Grice, H. P. (1975). Logic and conversation. In P. Cole & J. L. Morgan (Eds.), Syntax and Semantics, 3, Speech Acts (pp. 113–127). New York.
Gulich, E., & Raible, W. (1977). Linguistische textmodelle. Munich: Fink.
Haller, S. M., & S. C. Shapiro (1996). IDP – An interactive discourse planner. In Trends in Natural language generation: An artificial intelligence perspective. Lecture Notes in Computer Science. 1036, 144–167. doi: 10.1007/3-540-60800-1_28
Halliday, M. A. K., & Hasan, R. (1976). Cohesion in English. London: Longman.
Harwood, N., Austin, L., & Macaulay, R., (2009). Proofreading in a UK university: Proofreaders’ beliefs, practices, and experiences. Journal of Second Language Writing, 18(3), 166–190.
Harwood, N., Austin, L., & Macaulay, R., (2010). Ethics and integrity in proofreading: Findings from an interview-based study. English for Specific Purposes, 29(1), 54–67.
Harwood, N., Austin, L., & Macaulay, R., (2012, May). Cleaner, helper, teacher? The role of proofreaders of student writing. Studies in Higher Education, 37(5), 569–581.
Hatch. E. (1992). Discourse and language education. Cambridge University Press.
Herman, Simon N. (1961). Explorations in the social phycology of language choice. Human Relations, 14, 29–46.
Hinds, J. (1979) Organizational patterns in discourse. In T. Givón (Ed.), Syntax and Semantics, 12: Discourse and Syntax (pp. 135–157). New York: Academic Press.
Hirsch, E. D. (2003). Reading comprehension requires knowledge of words and the world. American Educator, 27(1), 10–13, 16–22, 28–29, 48. http://www.aft.org/pdfs/americaneducator/spring2003/AE_SPRNG.pdf
Holmes, J. (2001). Introduction to sociolinguistics (2nd ed.). London: Longman.
Honeycutt, L. (1994), What Hath Bakhtin wrought? toward a unified theory of literature and composition. www.public.iastate.edu/~honeyl/bakhtin/thesis.html
Hoover, M. L. (1997). Effects of textual and cohesive structure on discourse processing. Discourse Processes, 22(2), 193–220.
Hovy, E. H. (1995). The multifunctionality of discourse markers. Presented at the Workshop on Discourse Markers. Egmond-aan-Zee, The Netherlands.
Huddlestone, R. (1986). Introduction to the Grammar of English. Cambridge Textbooks in Linguistics. Cambridge: Cambridge University Press.
Hudson, R. A. (1981). Sociolinguistics. Cambridge University Press.
Hurford, J. R., & B. Heasley (1983). Semantics: A coursebook. Cambridge University Press.
Jakobson, R. (1960). Closing Statement: Linguistics and Poetics. In T.A Sebeok, Style in Language (pp. 350–377). Cambridge, MA: Press of Massachusetts Institute of Technology.
Jakobson, R. (1960). Closing Statement: Linguistics and Poetics. In T.A Sebeok, Style in Language (pp. 350–377). Cambridge, MA: Press of Massachusetts Institute of Technology.
Johnson, K. (1979), Communicative approaches and communicative processes. In C. J. Brumfit, & K. Johnson (Eds.), The communicative approach to language teaching (pp. 192–205). Oxford University Press.
Juliana, L., & M. Claassens (2003). Biblical theology as dialogue: Continuing the conversation on Mikhail Bakhtin and Biblical theology. Journal of Biblical Literature, 122(1), 127–144. doi: 10.2307/3268094
Karval, L. N. (1997) Academy curricular exchange. Columbia Education Center Social Studies.
Kinneavy, J. L. (1971). A theory of discourse: The aims of discourse. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.
Kintsch, W. (1977). Memory and cognition. New York: John Wiley.
Kist, W. (2000). Beginning to create the new literacy classroom: What does the new literacy look like? Journal of Adolescent & Adult Literacy, 43(8), 710–718.
Knowles, E. & Eliot, J (1991). The Oxford dictionary of new words. Oxford University Press.
Knowles, E. & Eliot, J (1991). The Oxford dictionary of new words. Oxford University Press.
Kristeva, J. (1986). Word, dialogue and novel. In Toril Moi (Ed.), The Kristeva reader (pp. 34–61). New York: Columbia University Press.
Kruger, H., & Bevan-Dye (2010). Guidelines for the editing of dissertations and thesis: A survey of editors' preceptions. Applied language studies, 28(2), 153–169.
Kurland, D. (2000). How the language really works: The fundamentals of critical reading and effective writing. www.criticalreading.com
Labov, W. (1994). Principles of Linguistic Change (Vol. 1). Oxford: Blackwell.
Labov, W., & D. Fanshel (1977). Therapeutic Discourse. New York: Academic Press.
Larsen, R. R. (1999). Organizing information: Metadata and controlled vocabularies [PowerPoint slides]. http://people.ischool.berkeley.edu/~ray/Affiliates98/sld005.htm
Leu, D. J. (2001). Internet project: Preparing students for new literacies in a global village. The Reading Teacher, 54, 568–585.
Livnat, Z. (2003). On verbal irony and types of echoing. Working Paper in Linguistics, 57, 71–81. London: University College London.
Livnat, Z. (2010). Quantity, truthfulness, and ironic effect. Languages Sciences, 33, 305–315.
Livnat, Z. (2003). On verbal irony and types of echoing. Working Paper in Linguistics, 57, 71–81. London: University College London.
Livnat, Z. (2010). Quantity, truthfulness, and ironic effect. Languages Sciences, 33, 305–315.
LLAS Subject center for languages, linguistics and area studies (2016). http://www.llas.ac.uk/resources/gpg/964
Longacre, R. E. (1979). The Paragraph as a Grammatical Unit .Syntax and Semantics 12, 115–133.
Loos, E. E., Anderson, S. Day, D. H. Jr. Jordan P. C., & Wingate, J. D. (2004). What is contrastive analysis? Glossary of Linguistic Terms. SIL International. http://www.sil.org/linguistics/GlossaryOfLinguisticTerms/WhatIsContrastiveAnalysis.htm
Lyons, J. (1981). Language and linguistics: An introduction. Cambridge University Press.
Macnamara, John (1967). (a) The problem of bilingualism; (b) The bilingual's linguistic performance. The Journal of Social Issues, 23(2), 58–77.
Malinowski, B. (1923). The problem of meaning in primitive languages: Supplement I. In C. K. Ogden, & I. A. Richards (Eds.), The meaning of meaning (pp. 296–335). New York: Harcourt, Brace and Company.
Martin, H. M. (1990). Bloomsbury good words guide: Answers everyday language problems. London: Bloomsbury.
Martin, H. M. (1990). Bloomsbury good words guide: Answers everyday language problems. London: Bloomsbury.
Martin, J. R. (1998). Discourse of science: Recontextualisation, genesis, intertextuality and hegemony. In J. R. Martin, & R. Veel (Eds.), Reading science: Critical and functional perspectives on discourses of science. (3–14). London: Routledge.
McGregor, S. L. T. (2004). Critical discourse analysis: A primer. http://www.kon.org/archives/forum/15-1/mcgregorcda.html
McGregor, S. L. T. (2004). Critical discourse analysis: A primer. http://www.kon.org/archives/forum/15-1/mcgregorcda.html
McLuhan, M. (1964). Understanding Media. London: Routledge.
Medwell J., & Wray, D. (1998). Effective teachers of literacy. http://www.warwick.ac.uk/staff/D.J.Wray/ETL/report.html
Meyer, K. A. (2010). a study of online discourse at the chronicle of higher education. Innovative Higher Education, 35, 143–160.
Miall, D. S. (1999). The resistance of reading: Romantic hypertext and pedagogy. Romanticism. Romanticism on the Net 16. doi:10.7202/005886ar
Mioduser, D., & Nachmias, R. (2002). WWW in Education: An overview. In H. H. Adelsberger Kinshuk, J. M. Pawlowski, & D. Sampson (Eds.), Handbook on information technologies for education and training (pp. 23–43). Berlin, Heidelberg, New York: Springer.
Murie, R. (1997). Building editing skills: Putting students at the center of the editing process. New Directions for Teaching and Learning, 70, 61–68.
NCLRC – National Capital Language Resource Center (2016). The Essentials of Language Teaching. http://nclrc.org/essentials
Nickell, L. (1997). Distinguishing fact and opinion. Columbia Education Center, Social Studies. http://ofcn.org/cyber.serv/academy/ace/soc/cecsst/cecsst161.html
Nunan, D. (1993). Introduction to discourse analysis. London: Penguin Books.
O'Grady, W., Dobrovolsky, M., & M. Aronoff (1993). Contemporary linguistics. New York: St Martin Press.
Olson, D. R. (1994). The world on paper: The conceptual and cognitive implications of writing and reading. Cambridge University Press.
Ott, B., & C. Walter (2000). Intertexuality: Interpretive practice and textual strategy. Critical Studies in Media Communication, 17(4), 429– 446. Retrieved from https://dspace.library.colostate.edu/bitstream/handle/10217/60071/Intertextuality_Ott_Walter.pdf?sequence=1
Peck, C. (2010). Improving the readability of technical papers by studying paragraph cohesion. SIL Forum for Language Fieldwork 2010-003. http://www-01.sil.org/silepubs/Pubs/52750/SILForum2010-003.pdf
Petrina, S. (2002). The politics of research in technology education: A critical content and discourse analysis of the journal of technology education, volumes 1–8. Journal of Technology and Design Education, 10, 181–206.
Pomerantz, A., & B. J. Fehr (1997). Conversation analysis: An approach to the study of social action as sense making practices. In T. A. van Dijk, (Ed.), Discourse as social interaction (pp. 64–91). London: Sage Publications.
Price, J., & Price, L. (2004). The Communication Circle. http://www.WebWritingThatWorks.com
Quirk, R., & Greenbaum, S. (1973). A university grammar of English (pp. 408–429). Harlow: Longman.
Ragan, A. (Ed.) (2005). Teaching the academic language of textbooks: A preliminary framework for performing a textual analysis. Outlook, English Language Lerner.
Ravid, D., & Tolchinsky, L. (2002). Developing linguistic literacy: A comprehensive model. Journal of Child Language 29, 419–448.
Richardson, B. (2000). Recent concepts of narrative and the narratives of narrative theory. Style, 34(2), 168–175.
Rogers, R. (2002). Between contexts: A critical discourse analysis of family literacy, discursive practices, and literate subjectivities. Reading Research Quarterly, 37(3), 248–269.
Rogers, R., Malancharuvil-Berkes, E., Mosley, M., Hui, D., & O’Garro Joseph, G. (2005). Critical discourse analysis in education: A review of the literature. Review of Educational Research, 75(3), 365–416.
Roschelle, J. (1995). Learning in interactive environments: Prior knowledge and new experience. http://www.exploratorium.edu/IFI/resources/museumeducation/priorknowledge.html
Rosenkrantz, L., & Redmond, S. (1995). The Last Word on First Names. Canada: St. Martin’s Paperbacks.
Rumelhart, D. E. (1980). Schemata: The building blocks of cognition. In R. J. Spiro, B. C. Bruce, & W. F. Brewer (Eds.), Theoretical issues in reading comprehension (pp. 33–58). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.
Sadler, C. L. (2009). Examining the changing role of professional editors in the workplace (Master's thesis). Meredith College, Raleigh, NC.
Sanders, T., & C. van Wijk (1996). PISA: A procedure for analyzing the structure of explanatory texts. Text, 16(1), 91–132.
Schiffman, H. F. (1999). Diglossia as a sociolinguistic situation. http://ccat.sas.upenn.edu/~haroldfs/messeas/diglossia/handbuk.html
Schiffrin, D. (1987). Discourse markers. Cambridge University Press.
Schiffrin, D. (1994). Approaches to discourse. Cambridge, Massachusetts: Blackwell.
Searle, J. (1969). Speech acts. Cambridge University Press.
Shuy, R. W. (1986). Changing linguistic perspectives on literature. In J. Orasanu, (Ed.), Reading comprehension: From research to practice (pp. 77–86). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.
Sinclair, J., & M. Coulthard (1975). Towards an analysis of discourse. Oxford University Press.
Slatin, J. M. (1990). Reading hypertext: Order and coherence in a new medium. College English, 52(8), 870–883.
Slembrouck, S. (2000). What is meant by "discourse analysis"?
Smith, F. (1988). Joining the literacy club: Further essays in education. London: Heinemann.
Smith, M. (2010). Type/token ratios and the standardized type/token ratio. http://www.lexically.net/downloads/version5/HTML/index.html?type_token_ratio_proc.htm
Smith, M. R. (2006). Rhetoric theory and legal writing: An annotated bibliography. Journal of Association of Legal Writing Directors, 3, 129–144.
Speake, J. (1999). Oxford dictionary of Idioms. Oxford University press.
Speake, J. (1999). Oxford dictionary of Idioms. Oxford University press.
Spektor-Levy, O., Eylon, B., & Scherz, Z. (2008). Teaching communication skills in science: Tracing teacher change. Teaching and Teacher Education, 24(2), 462–477.
Sperber, D., & Wilson, D. (1981). Irony and the use-Mention distinction. In P. Cole (Ed.), Radical Pragmatics (pp. 39–50). New York: Academic Press.
Sperber, D., & Wilson, D. (1981). Irony and the use-Mention distinction. In P. Cole (Ed.), Radical Pragmatics (pp. 39–50). New York: Academic Press.
Spires, H. A., Huntley-Johnson, L., & Huffman, L. E. (1993). Developing a critical reading stance toward text through reading, writing and speaking. Journal of Reading, 37(2), 114–122.
Tadros, A. (1994). Predictive categories in expository text. In M. Coulthard (Ed.), Advances in written English discourse (pp. 69–82). London: Routledge.
Taylor, C. V. (1979). The English of high school textbooks. Canberra: Australian Government Publishing Service.
Trudgill, P. (1983). Sociolinguistics: An Introduction to language and society. London: Penguin.
Valdivia, S. (2004). Communicative event (speech event): Textbooks (autonomy analysis). http://txtbks.blogspot.com/2004/11/communicative-event-speech-event.html
van Dijk, T. A. (1977). Text and context: Explorations in the semantics and pragmatics of discourse. London: Longman.
van Dijk, T. A. (1979). Recalling and summarizing complex discourse. In W. Burghardt, & K. Holker (Eds.), Text Processing (pp. 49–118). Berlin-New York: Walter de Gruyter.
van Dijk, T. A. (1980). Macrostructures: An interdisciplinary study of global structures in discourse, interaction and cognition. Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.
van Dijk, T. A. (1997). Discourse as social interaction. London: Sage Publication.
Vicker, B. (2004). Communicative functions. Bloomington. In Indiana Resource Center for Autism.
Wardaugh, R. (1986). An introduction to sociolinguistics. New York: Basil Blackwell.
Watts, R. J. (1991). Power in family discourse. Berlin: Mouton de Gruyter.
Webber, B. L. (1980). Syntax beyond the Sentence: Anaphora. In R. Spiro, B. C. Bruce, & W. F. Brewer (Eds.), theoretical issues in reading comprehension (pp. 141–164). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.
Weber, J. (2007), Thinking spatially: New literacy, museums, and the academy.
Educause Review, 42(1), 68–69. http://creativecommons.org/licenses/by-nc-nd/2.5
Widdowson, H. G. (1979). Explorations in Applied Linguistics. Oxford University Press.
Wilkins, D. A. (1979). Grammatical, situational and notional syllabuses. In C. J. Brumfit, & K. Johnson (Eds.), The communicative approach to language teaching. Oxford University Press.
Woodward-Kron, R. (2008). More than just jargon: The nature and role of specialist language in learning disciplinary knowledge. Journal of English for Academic Purposes 7(4), 234–249.
Zeeman, L., Poggenpoel, M., Myburgh, C. P. H., Van der Linde, N. (2002). An introduction to a postmodern approach to educational research: Discourse analysis. Education, 123(1), 96–102. http://www.umsl.edu/~wilmarthp/mrpc-web-resources/AN-INTRODUCTION-TO-A-POSTMODERN-APPROACH-TO-EDUCATIONAL-RESEARCH–DA.pdf
אוסטין
אופנות
אוקסימורון
אוריינות
אטימולוגיה
אידיולקט
אירוניה
אירוע תקשורתי
אלוזיה
אסטרטגיות קריאה
ארכאיזם
אתנו-מתודולוגיה
בדיחה
בחירה סגנונית
בינוני
בין-טקסטואליות
בלוג
בלשנות דיאכרונית
בלשנות הטקסט
בלשנות יישומית
בלשנות מעמתת
בלשנות סינכרונית
גזירה
גזירה לאחור
גרייס
גרירה
דה-סוסיר
דחיסות מילונית
דחיסות תחבירית
דיאלקטולוגיה
דיגלוסיה
דינמיות וסטטיות
דקדוק מתאר
דקדוק פוסקני
האסכולה הבלשנית של פראג
האסכולה הבלשנית של לונדון
האקדמיה ללשון העברית
הבנת הנקרא
הגהה
הומור
היפרטקסט
היקרות
היקש
הכינויים
הלחם
הלימות לשונית
המכתב כסוגה ספרותית
המללה
המשולש הרטורי של אריסטו
הקשר
הרכב
ז'רגון
חומסקי
חזית ורקע
חידוש ונתון
חינוך לשוני
חלקי דיבר
חקר השיח
חשיבה ביקורתית
טיפולוגיה של טקסטים
טקסט מפעיל
טקסט נורמה
טקסט סמוי
טקסט קנוני וטקסט פופולרי
טקסט, שיח
יאקובסון
ידע הלשון
ידע קודם, ידע עולם
יומן אישי כסוגה ספרותית
יחידת שיח מזערית
יחסים לוגיים
יידוע
כיווני התקדמות בקריאה
כינויים
כשירות לשונית
כשירות תקשורתית
כתיב
לכידות
לעז בעברית המודרנית
לשון אנליטית
לשון בינונית
לשון המונית
לשון הספרות העברית המודרנית
לשון העיתונות
לשון ילדים
לשון ילידית
לשון משותפת
לשון נקייה
לשון סגי נהור
לשון סינתטית
לשון שוליים
לשונות מיוחדות
מארג הטקסט
מבנה המקרו
מבנה רטורי
מבעי חלל
מגביר
מובאה וציטוט
מוטו
מוספית
מוספית מילונית
מטא-לשון, מטה-שפה
מטרת השיח
מידע וידע
מילה המונית
מילות חיבור
מילות טאבו
מילות טאבו
מילות יחס
מילות שעבוד
מילת גג
מילת תבנית ומילת תמנית
מילת תוכן
מילת תפקוד
מיקרוסטיליסטיקה
מכבסת מילים
מעינות
מפורשות
מקרוסטיליסטיקה
מקרוסטיליסטיקה
משל
משלב
משלב תקני
משמעות והשתמעות
מתאר פעולה
מתחמים סותמים
נונסנס
נטייה
ניתוח השיחה
נתון וחידוש
סאטירה
סוגה
סוגל סגנוני
סוציולינגוויסטיקה
סוציולקט
סטיליסטיקה כמותית
סכמות קוגניטיביות
סלנג
ספרות הילדים ולשונה
סרל
עובדה ודעה
עודפות
עולם השיח
עומס קוגניטיבי
עזרי ניווט
עיבוד
על-תקינות, תת-תקינות
ערוצי תקשורת
עריכה
עריכה לשונית, עריכת לשון
עריכה עצמית
פארא-לשון
פועל
פורמליות הנסיבות
פורמליות של טקסט
פידג'ין
פיסוק
פעולות דיבור
פרופוזיציה
פתגם
צופן, הצפנה ופענוח
צירוף כבול
קבילות לשונית
קדם-הנחות
קהל יעד
קורפוס
קישוריות
קריאול
קריאות, מבחני קריאות
קשרי שיח
רבדים בלשון
רובד לשוני
רטוריקה
שאילה זרה
שונות לשונית
שורש
שורש תנייני
שיח אינטראקטיבי
שיח אקדמי
שיח בפשקווילים
שיח היצגי
שיח טיעוני
שיח לימודי
שיח מעורב
שיח מקוון
שיח נרטיבי
שיח פוליטי
שיח שבשתיקה
שיח תיאורי
שיח תרפויטי
תיהלוך הטקסט
שם עצם
שם פועל
שם פעולה
שם תואר
שפה שנייה
תואר פועל
תורת הסגנון
תזוזה קטגוריאלית
תחדיש
תיקון-יתר
תכנון לשון
תמה ורמה
תמניות ותבניות
תעביר
תעצים
תעקיף
תעתיק
תפקודי התקשורת של הלשון
תקינות לשונית
תקציר
תקשורת
תקשורת וחינוך